כל דאטה ויז או סיפור מבוסס נתונים טוב דורש עבודת הכנה, לאסוף את הדאטה, לסדר, לנתח, לזקק ממנו תובנות, לבחור גרף מתאים ולייצר אותו - את השלבים האלו כולם מכירים. אבל יש שלב נוסף בתהליך, פחות מוכר אבל לא פחות חשוב, זהו השלב של התכנון, שלב שבו שואלים שאלות, מדייקים את התובנות ומבינים למי הן יגיעו בסוף, למי אנחנו מספרים את הסיפור של הדאטה והמספרים - 3 שאלות שחשוב לשאול לפני שמתחילים לעבוד על הדאטה ויז שלנו.
א. מיהו קהל יעד?
כשחושבים על דאטה ויז, צריך לחשוב קודם כל מי האנשים שיצפו או ישתמשו בו. נניח שאנחנו רוצים להציג את נושא ההתחממות הגלובלית ואנחנו מציגים אותו לחבורה של מדענים באקדמיה כנראה שנוכל להציג להם גרף מאוד מורכב ומפורט על הנושא ולא נצטרך להוסיף הרבה הסברים, הם מכירים את הנושא ויודעים לקרוא גרפים מורכבים מתוך שינה. לעומת זאת אם נרצה להציג אותו נושא לציבור הרחב, כדי לעודד אנשים למחזר או לשמור על איכות הסביבה, נצטרך גרף הרבה הרבה יותר פשוט, אינטואטיבי ומהיר להבנה.
השאלות שחשוב לשאול לגבי קהל היעד הן:
1. מה התפקיד שלהם? האם הם המנכ"לים של החברה או מנהלי מחלקה ספיציפית כמו השיווק, האם הם משקיעים פוטנציאליים או כל אזרחי ישראל.
2. מה רמת הידע שלהם בקריאת גרפים? מדענים ואנשי אקדמיה רגילים לקרוא גרפים מורכבים, מה שנכון גם לאנליסטים, כלכלנים ואנשים שעובדים הרבה עם מספרים ונתונים, בצד השני של הסקאלה יש את הציבור הרחב שלא כל כך מכיר גרפים. יש המון חוסר ידיעה בתחום קריאת הגרפים, היכולת להבין את מה שאנחנו רואים בגרף היא לא אינטואיטיבית להרבה אנשים, פאי או גרף קו פשוט הם לרוב קלים להבנה, אבל ברגע שאנחנו מכניסים עוד ועוד דאטה והגרפים הופכים מורכבים יותר, נניח שני צירים, או הרבה קטגוריות זה כבר נהיה טריקי וצריך לקחת את זה בחשבון.
3. מה רמת הידע שלהם בתחום? אם נרצה להראות את נתוני ההצלחה של הקמפיין האחרון שלנו למנכלית החברה כנראה שנציג אותם בשורה או שתיים, רק את השורה התחתונה ומספרים סופיים, מצד שני אם נדבר עם מנהל השיווק כנראה שנרד הרבה יותר לפרטים, ונראה הרבה יותר גרפים. כלומר, רמת הידע של המשתמש בנושא שאנחנו מציגים מאוד רלוונטית לצורה בה נציג אותו.
*******
הויזואליזציה הזאת מציגה את שינויי הטמפורטורה בעולם ב167 שנים האחרונות, ועוצבה על ידי מדען מזג אוויר בריטי בשם Ed Hawkins. הוקינס חקר את נושא ההתחממות הגלובלית במשך תקופה ארוכה ונתקל בהרבה גרפים "אקדמיים" שמתאימים מאוד לו ולקולגות שלו, אך הוא הבין שיש פער ביכולת לקרוא את הגרפים הללו בתוך האקדמיה ומחוצה לה, מה שמוביל לכך שהנושא לא מספיק מובן על ידי הציבור הרחב, הוא לקח על עצמו לייצר גרסא כמה שיותר פשוטה שתספר את הסיפור לציבור הרחב בצורה פשוטה ואינטואיטבית שלא דורשת הבנה עמוקה בקריאת גרפים. הוא ניסה מספר כיוונים עד שהגיע לגרסא הנוכחית. לויזואליזציה קוראים show your stripes והיא כיכבה ברשתות החברתיות ואפילו הופיעה על שער מגזין האקונומיסט. אם בא לכם לשמוע עוד על תהליך העבודה של הוקינס אתם מוזמנים לשמוע את השיחה איתו בפודקאסט Data Stories
אני מביאה את הויז הזה כדוגמה בכל ההרצאות שלי לאיך תכנון טוב מייצר ויזואליזציה מדויקת שעובדת, וכמה חשוב להבין מה עובד עבור קהל היעד שלך.
*******
ב. מה המדיום / הפורמט?
כיצד נציג את הויז? - תמונה בכתבה, אתר אינטראקטיבי, פוסט בסושיאל מדיה, מצגת בפגישת ההנהלה, דוח מודפס או פוסטר בפינת הקפה בעבודה. כשאנחנו מציגים את המצגת לפני ההנהלה כנראה שיהיו לנו 10 דקות, אולי פחות להעביר את המסר, או כפי שאחת המשתתפות בסדנא שהעברתי אמרה "עד שהם מאבדים ריכוז :)" אם נרצה לשלוח את אותה המצגת במייל, לאנשים יהיה הרבה יותר זמן לקרוא אותה בבית. פוסט בסושיאל מדיה מאפשר לנו 3 שניות לתפוס את תצומת הלב של הצופה ופוסטר בפינת קפה במשרד יאפשר לאנשים להציץ בו שוב ושוב, כל פעם שיכינו את הקפה שלהם, כלומר אפשר לייצר משהו מורכב יותר. משך הזמן שיש לנו להציג את הויז משתנה מאוד ממדיום אחד לשני ובעקבות כך גם רמת המורכבות וכמות הדאטה שנוכל להציג.
*******
Government spending by department. Illustration: Jenny Ridley for the Guardian
הויזואליזציה הזו מציגה את התפלגות את ההוצאות של ממשלת אנגליה בשנים 2011-2012, היא מאוד עמוסה בנתונים. נשאלת השאלה - מה הסיפור כאן, האם יש מחלקה אחת שהתקציב שלה מעניין יותר מהשאר? האם יש איזה משרד שצריך לקבל יותר תקציב. מכיוון שאין כאן סיפור אחד ברור, נוצר עומס ענק של מספרים, מה שגורם לנו לאבד סבלנות ולהתבלבל. זאת דוגמא טובה של ויזואליזציה לא ממוקדת שאין בה התמקדות בסיפור או מטרה מסוימת.
*******
ג. מה הסיפור / המטרה?
למה אנחנו בכלל מציגים את הויז הזה, את המספרים הללו - לשם מה? מה המשתמש צריך להבין? מה הסיפור שאנחנו רוצים לספר לו. קל מאוד להבין את זה בעולם העיתונות, שם צריך להיות מאוד ממוקד בסיפור ובכותרת שתמשוך את תצומת הלב. בימים שעבדתי במחלקת האינפוגרפיקה של כלכליסט היו מגיעים העורכים של הכתבה עם טבלאות אקסל עמוסות בדאטה, נניח כמו נתוני הרבעון האחרון של רמי לוי או רשת גדולה אחרת, וכל פעם מחדש שאלתי, אוקי, מגניב, אבל מה הסיפור כאן, למה אנחנו מציגים את כל הנתונים הללו, מה פה מעניין. הרבה פעמים "אנשי הדאטה" כמו שאני קוראת להם, יגידו לנו אני רוצה להציג הכל, כל הנתונים חשובים. אבל ברוב המקרים, תפסת מרובה לא תפסת. כלומר עדיף להציג סיפור ממוקד אחד כל פעם, ולא להעמיס בנתונים.
לפני שנה השתתפי בכנס דאטה ויז בלונדון ולקחתי חלק בסדנה של ארגון Data4change, הנושא היה הפליטים בדרום סודן ואיך לעזור להם על ידי ויזואליזציה של הנתונים במדינה. קיבלנו נתונים על מחירי המזון, לאילו מקומות הפליטים ברחו, הסיבות למה הם ברחו ועזבו את בתיהם וכו' והיינו צריכים לעבור על המספרים ולהבין איזה סיפור אנחנו רוצים לספר, למי אנחנו רוצים לספר ובעיקר מה הוא אמור לעשות עם המידע, בצוות שלי החלטנו לייצר אתר אינפורמטיבי שישכנע אנשים מרחבי העולם לתרום לפליטים, קבוצה אחרת החליטה לייצר אתר שמכיל את כל הדאטה עבור העיתונאים המקומיים כדי שיוכלו לייצר כתבות, להשפיע ולשנות את דעת הממשל בדרום סודן, צוות שלישי החליט לייצר אתר עבור המורים במדינה כדי שיוכלו ללמד ולהשכיל את הצעירים בנושא ובדרכי התמודדות. כל צוות לקח את אותו הדאטה ובחר סיפור אחר ממנו וקריאה לפעולה שונה.
סקרתי לפניכם שלוש שאלות משמעותיות שיש לשאול בשלב התכנון של הויזואליציה, השאלות האלו כל כך בסיסיות שלרוב הם נשכחות ואנחנו מתמקדים רק בדאטה עצמו ובעיצוב יפה ונכון שלו, אבל הצלחה של סיפור מבוסס נתונים תלויה לא רק בבחירה נכונה של סוג הגרף המתאים לנתונים, אלה גם בהבנת קהל היעד, רמת הידע שלו ומה אנחנו רוצים שהוא יעשה את המידע.
אני מקווה שבפעם הבאה שתהיו מול נתונים ותכינו גרף - תחשבו על כל השאלות הללו, ותייצרו ויזואלזציות מעולות ומדויקות. מוזמנים לכתוב לי איך היה, ושיהיה בהצלחה!