בשבוע שעבר העברתי סדנא למכון למדעי הנתונים של אוניברסיטת בר אילן, בקהל ישבו פרופסורים, דוקטורים וסטודנטים לתואר שני ושלישי ממגוון רחב של תחומים, רפואה, ביולוגיה, כימיה מדעי המחשב - כולם חוקרים תחומים מורכבים ומתבססים על נתונים כדי להציג את הממצאים שלהם אם זה במאמרים אקדמיים או בכנסים. האתגר שלהם הוא להפוך נושאים מורכבים עם המון דאטה, למשהו פשוט שכל אחד יכול להבין, כך לפחות חשבתי…
גרף טוב מתאים לקהל היעד שלו
אז התחלתי את הסדנא בהרצאה שלי ולאחר מכן העלנו דוגמאות של גרפים מתוך מאמרים של המשתתפים ששלחו לי מבעוד מועד. אחד מהגרפים הגיע אליי רק דקות ספורות לפני הסדנא ולכן לא ממש הספקתי להעמיק בו, אבל מהמבט הראשון שהעברתי עליו, אמרתי לעצמי, אוי מיי גאד. מה קורה פה? אין סיכוי שמישהו יבין את זה.
ואז אני מציגה את הגרף, מתמקדת בגרף השמאלי העליון, ופתאום יש דיון ער בקהל, כמובן שהם משתמשים במושגים שנשמעים לי כמו סינית, אני מצליחה להבין את הסגול והצהוב והאפור, מעבר לזה לא ממש. אז באופן יוצא דופן לעצמי, לא דיברתי והקשבתי להם.
במשך כמה דקות שמעתי אותם דנים על הבחירות הצבעוניות, המשמעויות והמסקנות מתוך הגרף. לאחר כמה דקות של שיח שמעתי אותם אומרים, שסה״כ הם די מבינים את הגרף ורק היו ממליצים לייצר קידוד שונה לבידול הקבוצות, הם הציעו שימוש בצורות שונות (משולש, ריבוע ועיגול לדוגמא) במקום גדלים שונים לעיגולים.
מה שלמדתי מהשיח בניהם הדגיש לי עוד יותר את חשיבות ההתאמה לקהל היעד ובמקביל את ההבנה שאני ממש לא קהל היעד של הגרפים שהם הציגו. הקולגות שלהם, אלו שישבו בקהל הם כן קהל היעד. אז אם אני לא הבנתי, זה לא אומר שהגרף לא צלח, כי קהל היעד הבין.
האם כולם יודעים לקרוא גרפים באותה רמה - לא!
זה מוביל אותי לנושא עליו אני מדברת המון בהרצאות ובסדנאות שלי, לא כולם יודעים לקרוא ולהבין גרפים באותה הרמה, לנושא הזה קוראים Data Literacy, וזאת היכולת של אנשים לקרוא, להבין, ליצור ולתקשר דרך דאטה.
אחת מהדוגמאות הקלאסיות בהקשר של דאטה ויז היא המפה של מסע כיבושי נפוליאון את רוסיה של ג'וזף מיינרד. המפה הזאת היא אחת המפות הראשונות שהיא גם מפה וגם גרף! המפה מציגה את התנועה של צבא נפוליאון מיציאתם מצרפת ועד להגעתם למוסקבה בקו בצבע בז׳ ואת חזרתם לצרפת בקו צבע שחור. עובי הקו מראה את כמות החיילים בכל שלב של המסע, והנקודות בדרך הם הקרבות בהם השתתפו.
הייחודי למפה זאת שהיא מציגה את ציר הזמן במיקום גיאוגרפי, כלומר כמו שהמסע נראה באמת על גבי מפה, הישג מרשים לכל הדעות. ציר נוסף שמופיע כאן הוא הטמפרטורה בכל שלב במסע, המפה בעצם מראה שנפוליאון יצא עם צבא ענק מצרפת וחזר עם קומץ קטן מאוד של חיילים הביתה.
אז איך המפה הזאת קשורה ליכולת לקרוא גרפים? המפה הזאת היא אחת המפות המורכבות. מצד אחד, יש כאלו שיטענו שהיא גאונית, שמיינרד הצליח להציג 5 סוגי מידע על גבי 3 צירים ובאמת אם תשקיעו 15 דקות ללמוד אותה, היא באמת שווה אלף מילים כמו שטען פרופ׳ אדוארד טפטי (אבי תחום הדאטה ויז), מצד שני יש שיטענו שזאת מפה ממש גרועה, כי המטרה של גרף טוב הוא להעביר מסר בשתי שניות בשביל האנשים שהם עצלנים מדי לקרוא את כל הטקסט מתחת לגרף, זה מה שאמר סת גודין (גורו השיווק האמריקאי).
אז זה בדיוק העניין, שיש אנשים שירצו את העומק הזה שמציעה המפה של מיינרד, ירצו מורכבות וכנראה שיהיה להם גם קל להבין אותה (כמובן שזאת גם פונקציה של כמה זמן יש להם להתעמק). אלו אנשים שרמת ה- Data Literacy שלהם גבוהה. כמו החוקרים במכון למדעי הנתונים של אוניברסיטת בר אילן להם הראתי את המפה, הם רצו להבין לעומק, שאלו הרבה שאלות, ואני בטוחה שאחרי דקות ההסבר הקצרות שלי, הם היו מוכנים לקבל העתק משלהם ולשבת ולדון עוד ועוד במפה.
מצד שני יש אנשים שיראו את המפה וממש אבל ממש לא יבינו, ובטח לא ירצו להתעמק בה. עבורם Jorge Camoes יצר גירסא פשוטה של המפה, יש שיקראו לה תמצית מנהלים של המפה.
אז בפעם הבאה שאתם צריכים להציג נתונים, תשאלו את עצמכם, מהי רמת ה-Data literacy של מי שיצפה בהם, כמה הם יודעים לקרוא, להבין ולתקשר דרך דאטה ותתאימו את הגרף לרמתם.